https://m.facebook.com/lan2lan.sta2sim/photos/a.10150231898867176/10159119652397176/?type=3&source=57

סטטוסים מצייצים

ליאת רוטנר
אז באתי להפגנה בבלפור,
לא תומכת שמאל ולא במחאה שביבי יתפטר.
(לא חושבת שזה יהיה פיתרון הקסם לכל מצבנו, למרות שיהיה נהדר לגלות שיש כזה).
באתי — בכלל בוגרת אולפנה דתית מנתניה, שחילקה סטיקרים של "נתניהו עושים שלום בטוח" בשנות ה90 והשתתפה בהפגנות "העם עם הגולן", במשך שנים ערכה ב"מקור ראשון", והספרים שכתבה עוסקים בעיקר בחברויות ואחווה בחברה היהודית ישראלית, ורוב חייה הצביעה ימין או לא הצביעה כלל.
באתי , בחשש לראות את אותם אנרכיסטים מסוממים ונדליסטים עירומים עליהם שמעתי בחדשות, אך ברצון עז להפגין נגד השחיתות שנהייתה בממשלה אשר בחרנו – שמחלקת משרות ריק ושופכת כספים למנותקיה, כשמיליוני אזרחים כולל תומכיה קורסים ברגע של משבר.

וכשהגעתי… נתקפתי דז'ה וו לבני עקיבא.
מוזר, הרי הכי רחוק מזה, לא? והנה, זה. צעירים חמושים באהבת הארץ ובדגלי ישראל, בשלטי "ואהבת לרעך כמוך" ושירים עבריים, חולמים על האוטופיה הציונית שהבטיחו להם אבותיהם. משונה להודות אך הייתה זו ההפגנה הכי חביבה, מאופקת ואפילו "חנונית" ושמחה שראיתי. משונה להרגיש דווקא אחווה ושירת הארץ איפה שציפית שלא תהיה. הזהירו אותי בבית מ"ההתקהלות" – אך כולם חבשו מסכות והתנהלו ברווחים. בירכו לשלום את השוטרים, לא קיללו ולא הזיקו לדבר (בניגוד אגב למכונים בגאווה "ביביסטים" שארבו ברחובות הצדדיים, שפוצצו במכות שניים מהמפגינים עם בקבוק זכוכית, ושצעקו אל נערים וקשישים "בני זונות תמותו" וכו'). אפילו הביאו מהבית שקיות זבל לנקות אחריהם הכל פלוס, ומכתבי הוקרה לתושבי האזור. וכן, היו גם אמירות רק-לא-ביבי אך הן ממש לא היו היחידות.

מאופקת… עד שהמכת"זיות ריססו בסילונים מכאיבים קטלניים שנועדו לפיזור הפגנות אלימות, צעירים וקשישים שהושיטו בכלל פרחים.
וברגע הזוי, מטורף (תמונה) הם נאלצו להצטופף בערימה מחובקת ולהשתמש במעין מגנים מאולתרים – שריוני קרב עגולים אמנותיים מקושטים במילים "שריון הדמוקרטיה", ושלטי "די לאלימות" – כדי להתגונון מפני המכת"זיות שכיתרו אותם וריססו. באופן מוזר ולא פרופורציונלי ליכולתם לברוח או לסיים את העימות. זה היה בלתי נתפס לראות. הסילון המשיך. והמשיך.

אך זה לא מה שהדהים אותי כמו שאחרי כל הבהלות, הפציעות, נשים זקנות שבכו, נערים חבולים שפונו וחרדים וחילונים יחדיו שנדהמו — קמנו בבוקר לדברים החשובים באמת: להתגייסות הכוללת במדיה ובהנהגה להציג את זה *לא* כבעיה חמורה בעקבות המשבר והשפל בממשלה, אלא סתם מירמור של השמאל (גם אני? גם המוני ימנים שכיום נאלצים לפדות את כספי הפנסיה? מי?) ופילוג פנימי של *העם* בלבד: בכיינים מול פטריוטים, דמוקרטים מול גזענים וכו'. ולא, אין פה מירמור חולף אלא בעיה המשותפת לכולם. כו-לם.
.
ראש הממשלה,
אהבתי את הסטיקרים שלך בשנות התשעים.
עכשיו – הפוסטים המגוחכים שלך מבזים את האינטליגנציה של בוחריך.
אתה וחבריך לא ילמדו אותי מה זו ציונות, מי הם כאן אנרכיסטים בכיינים, כמה חשובים "סמלי המדינה" כשאתם דורכים בשיטתיות על כל אלה שהאמינו בכם. גם אני ונוספים שמעדיפים עדיין את הימין בשלטון, שהתחנכו על ברכי ציונות וגם חינוך דתי לאומי, ששירתו בקרבי ומה לא – לא התרגשנו כל השנים מידיעות על "שימוש מופרז בכספי ציבור" ולא מכנים אותך "נאשם בפלילים", הרי אתה מנהיג טוב לא? וסמכנו עליך שברגע האמת אתה מטפל אם יש משבר. והנה, יש, והאבא מפנה גב לילדיו ("זה רק שמאלנים הכל תותים") ומתעסק בעצמו. הצביעות. אתם לא תסבירו לנו מה זו אהבת ישראל.
כי אתם כבר מזמן לא אוהבים אותה, ולא את אזרחיה, שכל חייהם עבדו ולחמו ושילמו ועשו כל מה שרציתם, וברגע אחד חייהם מתרסקים וכשהם בוכים לכם מול העיניים – שום דבר מזה לא מספיק חשוב כדי שתעשו חשבון נפש.