הדנ"א העתיק חושף: מהיכן באו הכנענים?
ניתוח דנ"א מעצמות אדם שנמצאו בלבנון, ירדן וישראל, מגלה פרטים חדשים על מוצאן של אוכלוסיות האזור הקדומות ועל הקשר הגנטי ביניהן

אסף רונאל,ניר חסון,הארץ-28.05.20

הכנענים, העמים שמופיעים בתנ"ך בשמות כמו החיתים, היבוסים ועוד, מוכרים ממקומות קדומים חיצוניים לתנ"ך מלפני 3,000 עד 4,000 שנה. חפירות ארכיאולוגיות שנעשו באזור ב-150 השנים האחרונות, מצאו כי אותם עמים חיו בערי מדינה באזור שנקרא דרום הלבנט – הכולל כיום את לבנון, ישראל והשטחים הפלסטיניים, ירדן ודרום מערב סוריה – וכי היתה להם תרבות חומרית משותפת. פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, אחד ממובילי המחקר, מספר כי אחת ממטרות המחקר היתה לגלות אם אחידות תרבותית זו משקפת גם קשר גנטי בין האוכלוסיות – כלומר האם כולן צמחו מאוכלוסייה אחת שהתפשטה ברחבי האזור, או שהיו אלה עמים שונים שאימצו את אותה תרבות?
במסגרת המחקר, אספו החוקרי דנ"א מעצמות של 73 בני אדם מחפירות ארכיאולוגיות בתל מגידו, ביהוד, באזור בקעה במרכז ירדן, בתל חצור, ובתל אבל בית מעכה שבצפון ישראל. החוקרים גם נעזרו במחקרים קודמים שניתחו את הדנ"א של עצמות שנמצאו בצידון שבלבנון, עין ר'זאל בירדן, תל שדוד ואשקלון בישראל. בסך הכל מדובר בעצמות של 93 בני אדם שחיו באזור בתקופה המשתרעת על פני 1,500 שנה.
לאחר מיצוי הדנ"א במעבדת הדנ"א העתיק של פרופ' דייוויד רייך באוניברסיטת הרווארד, גם הוא ממובילי המחקר, ניתחו החוקרים את הנתונים בעזרת מודלים חישוביים שונים. "בסך הכל, מצאנו אחידות גבוהה בין הדגימות מהאתרים השונים שחקרנו. בני האדם שחיו בערי המדינה השונות היו דומים גנטית זה לזה יותר מאשר לכל אוכלוסייה אחרת מחוץ לאזור", מספר פרופ' כרמל. שני יוצאי דופן היו תושבי ערי החוף – צידון ואשקלון – שם זוהתה השפעה גבוהה יותר של אוכלוסייה חיצונית. "במאמר אנחנו מעלים את האפשרות כי ייתכן שזו תוצאה של הקשר של תושבי ערים אלה לאזורים אחרים שנמצאים לחופי הים התיכון", מסביר כרמל.